top of page
  • תמונת הסופר/תNurit Shany

איזון בין עולמות



הרעיון של עולמות אחרים הנמצאים מתחת, מאחורי או מעבר לעולם הפיזי מוכר לנו מאוד. כהקדמה למה שאני מציעה לכם אני רוצה להרחיב את הידע לגבי כמה מאפיינים של העולמות האלה כדי להבהיר עוד היבטים.



התאמת התחושה של הגוף הפיזי והרוחני

כפי שאתם יודעים, הדמיון הוא עולם הגובל עם זה המוכר לתודעה הרגילה המכילה את המציאות הפיזית. עולם הדמיון הוא הרבה יותר נייד וגמיש מבפנים, מהעולם הפיזי שלנו בעל הקווים הברורים, הגדרות חדות של צורה, גבולות והפרדת עצמים. כאשר המסך שנוצר בתפיסתנו על ידי העולם הפיזי נשבר, אנו נכנסים לעולם אתרי, וכאשר אנו חווים את העולם הרוחני הזה, מתעוררת התחושה שאנו יכולים להתרחב מעבר לתחושת הגוף הפיזי שלנו ובבת אחת אנו מודעים לכך שנוצרת מערכת יחסים שונה עם התחושה הפיזית. אם לפני כן הגוף הפיזי שלנו נראה לנו מקובע בממדים שלו, כעת אנו רואים שאפשר להתאים אותו לתחושה הרוחנית-אתרית. אם אנו מרגישים שהתרחבנו וצמחנו במהלך התבוננות פנימית, נוכל להרחיב את התחושה של הגוף הפיזי לממד הרוחני-אתרי החדש שלנו ובדרך זו להטמיע את הצמיחה הרוחנית שלנו בפעילויות היומיומיות שלנו.


התפיסה של הגופים

התחושה של הגוף הפיזי פועלת כאילו היא איבר של תפיסה הפועל האמצעות החושים מגע, איזון, ראייה, שמיעה, ריח. אבל מהר מאוד אנו מבינים שהאופן הנכון הוא שלא הגוף הפיזי אלא הגוף האתרי הוא איבר התפיסה האמיתי עם יכולותיו הקוגניטיביות, האינטואיטיביות וההבעתיות. הגוף הפיזי רק מספק סוג של פיגום ועטיפה סביב הגוף האתרי. בהיותנו מודעים לחוויות הרוחניות שלנו אנו מתחילים בהדרגה לחיות במודע בגופים הרוחניים, להרגיש אותם כאיבר חישה התופס את העולם כאריג של תמונות נעות וצלילים. ואז אנחנו נהיים מודעים לכך שהמראות קשורים לגוף הפיזי שלנו ולדמיון. היחס שלנו לגוף הפיזי שלנו נהיה שונה לגמרי מזה שהורגלנו אליו קודם בחיינו ה"רגילים". זוהי חוויה שיש להפנות אליה תשומת לב.


חמשת הגופים הרוחניים

כאשר אנחנו מתייחסים לגוף האתרי שלנו כאחד, באופן מסוים, אנחנו נופלים לאותה תפיסה מקובעת שהייתה לנו כלפי הגוף הפיזי שלנו. לשם כך אני רוצה להסב את תשומת ליבכם לעובדה שמבחינה רוחנית אנחנו מרחב, אנחנו יצורים מרחביים, המרחב הוא תלת ממדי אינסופי (או מכיל יותר ממדים). בני אדם הם משהו שונה לחלוטין ממה שאנו מדמיינים אותם כאשר אנו מסתכלים עליהם רק במראה החיצוני, סגורים בתוך עור.

אז איך נראה המרחב הפנימי? האם יש לו אנטומיה משותפת כמו האנטומיה של הגוף הפיזי?

כן, למרחב הפנימי יש מבנה משותף לכל בני האדם. ואולי גם לחיות אך דבר זה לא נחקר דיו.

אנחנו יכולים לחלק את המרחב הפנימי ל-5 גופים, המורגשים כמחוזות או עולמות ומהווים כוחות פעולה לפחות בשבעה תחומי תוכן.


חמשת הגופים הם:

הגוף-נפש - העוסק בדחפים ובצרכים הרגשיים והפיזיים.

רוח - העוסקת בהטמעה קוגניטיבית, דחפים וצרכים נפשיים ויצירתיים.

נשמה - העוסקת בהתנסויות ובשיעורים שמשנים אותנו ויוצרים את הכיוון שלנו בחלקת חיינו.

חיה - העוסקת בדחף להיטיב עם חברינו ובהתפתחות העולם והיא האהבה לבריאה ולהוויותיה.

יחידה - היכולת להרגיש אחד עם הבורא, עוסקת בדחף ובכמיהה אל האינסוף אל העומק והמרחב האינסופי של הבריאה שהיא חלק ממנו.


אנו לומדים את הצורה הקלידוסקופית של אותם גופים וכיצד הם קשורים ומכילים זה את זה וברגע שאנו מודעים לחמשת העולמות/גופים/תחושות נוכל לגלוש דרך הגוף האתרי שלנו ביתר דיוק. ולזהות את המקור המניע אותנו לפעולה.


דמויות וירטואליות

ככל שאנו מתוודעים לתחומי התוכן השונים המתייחסים לחיינו, אנו הופכים מודעים לכך שהם מונעים על ידי הגופים הרוחניים ושהדימויים שאנחנו רואים בערות ובחלום הם ביטוי להוויה הרוחנית-אתרית המשוחחת אתנו בשפה סמבולית. בשלב זה אנו עשויים להתמסר ביתר חופשיות לדמיון ולחוות את הופעתן של פרסונות, דמויות אנושיות שיפעלו דרכנו או ילמדו אותנו ידע בזמן ערות ובזמן חלימה. בשלב זה אנו מודעים לדפוסים פנימיים בתוכנו המייצגים קבצים של התנהגויות, יכולות וכישרונות שמשרתים אותנו כחלק ממי שאנחנו. חלק מתבניות ההתנהגות המופיעות כדמויות מועילות לנו וחלק מונעות מאתנו להתפתח.

מכיוון שבשלב זה אנחנו כבר לא מחזיקים בתפיסה קבועה של הגוף הפיזי שלנו וגם לא של גוף אתרי, ולמדנו לתמרן במרחב תוך כדי נשימה מודעת והתבוננות בתכנים, אותן דמויות שצצות הופכות עבורנו לכלי אבולוציוני. לכן אני ממליצה לשים לב אליהן וללמוד איך הן מתבטאות דרכנו בחיי היום יום.


חשוב להדגיש שנשימה מודעת אל ריקות האינסוף היא תמיד המקום אליו אנו הולכים במסעותינו הרוחניים, על מנת לנוח, להגיע לאיזון ולחיות דרך כל תחושה וחוויה שמתעוררת במהלך כל השלבים, בין אם היא נעימה או לא נעימה.

עלינו לתרגל יומיום נשימה מודעת אל הריקות כדי להכיר לחוות ולהכיל מדי יום את הזרימה המחזורית והאינסופית של ההשתנות. רק על ידי תרגול נוכל לבסס מערכת יחסים נכונה עם העצמי-הרוחני-המרחבי שלנו ועם הסביבה המקיפה אותנו ולהתייחס ביתר דיוק לעולם הסובב אותנו מבלי לאבד את השורש והחציבות בתוך מורכבות שיש בה סדר ומקצב קלידוסקופיים, מבנים המכילים זה את זה ופועלים במחזוריות, בזרם של שינוי אינסופי שיש לו כיוון. רק כך אנחנו יכולים להיות מאוזנים ולהמשיך לצמוח ולראות מציאות.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Commentaires


bottom of page