כל אחד מאיתנו חווה את העולם הפנימי בצורה שונה.
החוויה תלויה במידה רבה בידע שיש לנו על מהו העולם הפנימי שלנו ושל האחרים.
במילים אחרות, התודעה מציירת לנו את צורתה של הפנימיות והיחס לנו לפנימיות נקבע מהחוויות שאנחנו חווים.
למשל אם אנחנו חולמים נצפה לעוד חלום, אם אנחנו סובלים מסיוט, נפחד מחלומות. אם יש לנו יכולת לחוש חוויות עמוקות, נצפה להמשיך לחוות אותן. אם קרא לנו נס נאמין בניסים ואם לא קרא לא נאמין בהם וכשנאתר את המקור לחוויות העמוקות שלנו נפנה לשם את תשומת הלב.
המקור לחוויה אינו תמיד אותו מקור. אפשר לחוות חוויה עמוקה ממראה, מקול, ממפגש עם מישהו או עם תוכן, מיחסי מין או מקבלה או נתינת עזרה או ממקור אחר. אם כך היכן המקורות האלה? למה כל אחד חווה אחרת?
תרבויות שונות ודתות מתארות את המרחב הפנימי ביחס לחיצוני כדי להבין ולהסביר מניעים לפעולה האנושית, כדי להבין את היכולת להשפיע, ובעיקר להיטיב עם האדם הפרטי, הקבוצה או הבורא. ומאז המאה ה-20 פסיכולוגים רבים מתארים מודלים שונים שמאפשרים את העמקת ההבנה של המרחב הפנימי , מניעים ופעולות.
אני מוצאת שיש פלא בכך שהתפיסה והאמונות שלנו קובעות את הגישה שלנו. יש בכך מכשלה ויכולת.
המכשלה היא שהתפיסה, הקונספציה גודרת וחוסמת אירועים ותכנים שלא מתאימים לה. ומצד שני היכולת היא שכהתודעה שלנו מפנימה ידע היא משנה את הצורה ואת התפיסה של הפנימיות. התודעה היא גמישה ואין סופית ביכולת שלה להתרחב ולצמוח. כאשר התודעה משנה צורה היא מגישה לנו מפה או מנגנון משופרים ועימם את היכולת להשפיע באמצעות חשיבה ותכנון מחודשים והבנת שדה הפעולה מדייקת את האפקטיביות.
לכן אני מציעה כאן מבנה לפנימיות, שונה ממה ששמענו עליו עד כה.
יש לי תקווה שהפנמת הידע אותו אציג ייצור שינוי מסוים ביחס שלך לגבי הפנימיות שלך, לגבי המניעים לפעולה ולגבי ההשפעה שלך על הסובב. והמידע ידייק את היכולות שלך.
אני מציירת דימוי של כפפה שיש בה שבע אצבעות. כל אצבע משרה ומשפיעה על המציאות איכות שונה של פעולה, מערכת ערכים שונה במקצת מקודמתה ויוצרת שדה שונה של תכנים.
זה לא שונה מהתפקוד הטבעי שלנו, רק מגדיר אותו.
לדוגמא כאשר אנחנו עוסקים בקנייה ומכירה אנחנו בשדה התוכן של משא ומתן ,של רכישה, של מענה לשאלה 'יש לי' ו'אין לי' או 'אני צריך'. כאשר אנחנו יוצרים משהו בכל תחום אנחנו שואלים את אותה שאלה של 'אין לי' או 'יש לי' אבל לא עוסקים ברכישה אלא ביצירה. כאשר אנחנו מיטיבים עם האחר אנחנו עדיין פועלים מתוך השאלה ''יש' ו'אין' אבל עוסקים בנתינה. כך, אותו מניע, אותה שאלה עוברת בן שדות תוכן שונים ומשפיע בצורה שונה.
אפשר לתת דוגמאות רבות לעיקרון מעניין זה, שבכל פעם שולט בנו גוף רוחני אחר שמפעיל בנו את שדות התוכן. כל אצבע משבע האצבעות מופעלת על ידי אחד הכליםהרוחני ו, תחום ההשפעה שלה נקבע על ידי אחד מהם. החומרי- רגשי,
הרוחני,
הייעוד,
הרצון להיטיב,
החיבור לאחדות הבריאה.
במילים אחרות חמשת הכלים האלה נקראים :
גוף-נפש,
רוח,
נשמה,
חיה
ויחידה.
אני לא מכירה שפה אחרת מלבד העברית שמגדירה חמישה כלים רוחניים.
דמו לעצמכם שאחד הכלים נכנס כמו יד לכפפה ומפעיל את האצבעות, את שבעת שדות התוכן.
אם שדות התוכן, האצבעות, מופעלות בתחום הגוף והרגשות תתרחש השפעה על העולם החומרי והרגשי ועל הנפש.
אם שדות התוכן מופעלים על ידי הרוח תתרחש השפעה על העולם היצירה והלמידה ועל הרוח.
אם שדות התוכן מופעלים על ידי הנשמה תתרחש השפעה על שינוי היעוד או מימוש היעוד ועל הנשמה.
אם שדות התוכן מופעלים על ידי הרצון להיטיב- החייה, תתרחש השפעה על שינוי מהלכים אקולוגיים, על קבוצות של אנשים ועל תרבויות.
אם שדות התוכן מופעלים על ידי היחידה תתרחש השפעה על שינוי תובנה לגבי היחס בין האנושות ליקום ולבריאה.
והנה הפלא הוא שכאשר אחד הכלים מכווין את שבעת שדות התוכן שב'כפפה', מיד יש השפעה בחיצוני במרחב מקביל לכלים הרוחניים.
הנפש משפיעה באמצעות כל אחד משבעת מרחבי התוכן על המרחב החיצוני של העשייה והחומר.
הרוח משפיעה באמצעות כל אחד משבעת מרחבי התוכן על יכולות, כישרונות ויצירה ועל התובנות שבסביבה.
הנשמה משפיעה באמצעות כל אחד משבעת מרחבי התוכן על הייעוד של המעורבים בסביבה.
החייה משפיעה להטיב באמצעות בכל אחד משבעת מרחבי התוכן, מאצילה ומשפיעה על אנשים ומשנה מהלך חיים באמצעות נתינה ואהבה שלא על מנת לקבל.
היחידה משפיעה באמצעות כל אחד משבעת מרחבי התוכן על חווית האחדות והאמונה בכוח עליון.
בציור שאני מציירת יש זיקה בין החוץ לפנים, בין הכלים הרוחניים למרחבי תודעה קיבוציים וההשפעה עליהם מתרחשת דרך שבעה מרחבי תוכן. המודל הזה כולל את כל המודלים הפסיכולוגיים עליהם קראתי, הוא כולל ומכיל את האמונות, את מדיות האמנות והשפות שפגשתי.
אשמח ללמד אתכם את פרטיו.
מצאתי שהוא מאפשר לי להטיב עם עצמי, עם אוהבי ועם הסובב בצורה מדויקת.