top of page
  • תמונת הסופר/תNurit Shany

דמיון מודרך | נורית שני | נשימה נכונה - מרחב פנימי ושפת הדמיון

עודכן: 14 בדצמ׳ 2022




הפנימיות של האדם היא מופשטת וכל אחד יכול להבין את השפות שהפנימיות שלו.שלה משוחחת בהן. לפעמים ההבנה כל כך מובנת מאליה שלא מתייחסים לתגובות הפנימיות על התרחשויות במרחב המנטאלי כאל שפה.


כל השפות הפנימיות מבטאות תכנים. למשל רגש מחשבה תחושה ודימוי יכולים לבטא את אותו התוכן. כל אחד מהכלים המנטאליים יוצר שפה אחרת. החשיבה מתבטאת בשפה מילולית. הרגשות באם לביטוי בשפה רגשית התחושות יוצרות מילון של תחושות מכל החושים: שמיעה, ריח, טעם, מגע, ראייה ושיווי משקל. המילון הרגשי והתחושתי נהיר בדרך כלל לבעליו. ואם אדם חש תחושות ורגשות שאינו יודע לפענח אפשר לעזור לו לברר אותן על ידי שיחה.


גם הדמיון יוצר שפה, שפת דימויים. הוא בא לביטוי בחלומות, פנטזיות, יעוץ, תכנון, והדמיות כמו דמיון מודרך. שפת הדמיון היא רבת רבדים ומשמעויות. הדימויים יכולים להראות קונקרטיים או לסמל רבדי משמעויות נוספים וקשרים אסוציאטיביים לתכנים ודימויים אחרים. הוא יוצר קישורים גם למחשבות וגם לרגשות ולתחושות ויוצר סצנה דמיונית סמלית שיש בה מסר לבעליו. הוא נמצא בשימוש רב אצל אנשים העוסקים ביצירתיות יזמה ואמנות.


בתחום הריפוי הדמיון הוא כלי מרפא שמועיל להפגת בדידות, לפורקן רגשי, להטמעת ידע והבנה חווייתית ומעמיקה יותר מההבנה הקוגניטיבית המילולית, ליצירת חוויות חיוביות בזיכרון הרגשי, או ביטוי לפחדים וחרדות.


לדמיון יש חלק חשוב גם בתהליך התפתחות הילד ואצל מבוגרים בהתפתחות רוחנית והוא כלי לפיתוח יצירתיות.


אחת הסיבות שמערכות ממשל נמנעות מלהעניק לדמיון מקום שווה ערך כמו החשיבה הקוגניטיבית המילולית היא שהדמיון משפיע על תפיסת המציאות וכאשר הוא משבש אותה, לפי הגדרות פסיכולוגיות הוא מדד למחלת נפש. בתרבויות שונות לדמיון יש חלק בהעצמה ישית והעצמת האמונה.


הדמיון אינו דף חלק. מרגע שהעובר חש עצמו ברחם הדמיון מעבד אותם, לאורך החיים הדמיון מעניק לבעליו תכנים שהם תוצר של חייו הכרונולוגיים ותכנים שהם מעבר לכרונולוגיה שבין תאריך הלידה ועד המוות.


בשיטת 'שערי בינה' דמיון מודרך משמש ככלי לניקוי והבהרה של עיכובים וסלילת דרך לצמיחת התודעה .


דמיון מודרך היא טכניקה שבה המדריך או האדם עצמו מכווין את הדמיון. לא כל אחד עוצם עיניים ורואה דימויים. יש שמצליחים לראות רק אור מרצד על העפעפיים הסגורות ואינם מפעילים כלל את יכולת הראייה הפנימית. יש שרואים דימויים חזותיים בעיניים עצומות.. יש השומעים דימויים שמיעתיים ויש שיכולים לדמות תחושות. כשעוצמים עיניים כולם יכולים להפנות את תשומת הלב ולחוש את הנשימה ורוב האוכלוסייה הנורמטיבית יכולה לחוש את הגוף הפיזי. דימוי הגוף הוא מרכיב חשוב בהדמיה והוא משפיע על החוויה התלת-ממדית של הפנימיות.

באמצעות קשב לתחושות לרגשות ולדמיון אפשר לחקור את המרחב הפנימי כפי שאפשר לחקור את המרחב החיצוני המכונה 'מציאות' ולכל אחד יש גיאוגרפיה פנימית בה חמשת החושים המכוונים באמצעות תשומת הלב שמכוונת פנימה.


חמשת החושים פועלים גם בזמן חלימה. אך במקום לפנות החוצה אל הסובב הם מופנים פנימה ויוצרים רשמים הנחווים כמציאות פנימית, מקבילה למציאות החיצונית. חלימה היא פעולה לא רצונית ומקובל להאמין שהחוויות החושיות הנחוות כחלום הן הד חושי למכלול חווית החיים של החולם ויש לחלום רבדים רבים. כך גם לגבי דמיון מודרך. דמיון המכוון בזמן ערות מאפשר הגעה לרבדים לא מודעים במרחב הפסיכודלי.

הרמב"ם כבר אמר שאין הדמיון יכול לברוא צורות אלא רק להרכיב חלקים מהמצאי הנגלה מהמציאות הסובבת. אכן בחלום ובזמן ערות הדמיון מרכיב צורות מחלקים מוכרים. מאז תחילת האנושות פנו מורים רוחניים, כוהנים ונביאים אל הכוח המדמה בכדי לראות מעבר לחומר באמצעות השפה הסימבולית שמורכבת מצורות מהמציאות. היום בעידן הפוסט פסיכולוגי מקבלים את הדמיון ככלי לשיקוף תהליכים מנטאליים.

התודעה היא הידיעה שיש מרחב פנימי. כמו תייר היא אוספת מידע על הסובב ועל הפנימי. ככל שנגלים רבדים נוספים כך מתערטלת העצמיות ונגלית לבעליה. ככל שהעצמיות נהירה יותר התגובות שלנו על המציאות מדויקות יותר ומותאמות לחזון הפנימי והפעולות שעושים נכונות יותר. גם חלומות וגם דמיון מדרך מתייחסים לרבדים האלה. ולכן חשוב ללמוד את שפתם ולתרגל התבוננות וקשב פנימיים.


לשיתוף הפוסט https://katzr.net/f9c105




פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page